היו היה פעם ילד בשם דין דין שחי לו בכפר קטן ונסתר בין הרי ההימלאיה.
דין דין היה גבוה ויפה, אבל הוא היה חנון (מה לעשות?).
יום אחד דין דין הלך לבית ספר לציידים. הוא נכנס לכיתה ופתאום בובין השמן התנפל עליו.
"אני אראה לך מה זה!!!", אמר בובין השמן,:"בגללך קיבלתי רק 40 במבחן לגבי חציי אבן ופלדה!"
זה היה אבן וברזל." אמר דין דין מתחת לבטנו הגדולה של בובין.
"אוי לא המורה מגיע...." כל התלמידים הסתדרו במקומות ורק דין דין נשאר על הריצפה.
"מה זה אמור להביע???!!!" צרכה המורה!
כעבור עונש ערוך ויום לימודים ערוך עוד יותר, דין דין ברח משיעור ספורט וגילה חרב יפנית.
הוא נדהם לגלות עד כמה שהיא חדה קטער, היא הבריקה באור לבן, ושיספה גזע עץ בקלות, ניצבה היה מקושט באבנים יפות, אודם ושוהם. מאז שגילה את החרב היפה הוא הצטיין בכל השיעורים.
יום אחד כשחזר הביתה מהלימודים הוא גילע שאביו אינינו. הוא התחיל לבכות ולבכות ובסוף החליט שכדאי לגרד את שיניו
ולבסוף החליט שעליו לחפש את אביו הוא מצא את אביו קשור בחבל לעץ אקליפטוס שבמקום סודי#######.
היה שם איזה אדון מרושע ששמר עליו , הוא ברח כשראה את חרבו האגדית של דין דין.
אבל הזאב שלו היה טיפש והוא פשוט היתנפל עליו. דין דין הניף את חרבו בצורה מעגלית מעל ראשו ואז היטה אותה לעבר פיו של הזאב. הוא זימן גבינה מקולקלת על הלהב והכניס אותו לפי הזאב. הזאב אכל את הגבינה ומת. דין דין הציל את אביו והם חייו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
הסוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
