היה היה נסיך עמיץ, אדיר, חזק, יפה והיפי.
לאותו היפי היתה גבינה מכולכלת.
ההיפי אכל את הגבינה המכולכלת ומת.
אביו היה זקן בן 201 ועמד למות, : "שלום לכול ממלכתי היקרה, כאן מלככם יוסי דוד שמחה.
יום עצוב היום, אני עומד למות ובני יחידי כבר מת ואין לי יורש." כך קרא שליח העיר: "מחר יארחו התחרויות למי יהיה המלך!!!"
לאותו היפי היתה גבינה מכולכלת.
ההיפי אכל את הגבינה המכולכלת ומת.
אביו היה זקן בן 201 ועמד למות, : "שלום לכול ממלכתי היקרה, כאן מלככם יוסי דוד שמחה.
יום עצוב היום, אני עומד למות ובני יחידי כבר מת ואין לי יורש." כך קרא שליח העיר: "מחר יארחו התחרויות למי יהיה המלך!!!"
